שלום מרגלית,
בעקרון אם שמים לדוגמא נר בין שתי מראות מקבילות הוא משוכפל אין סוף פעמים על ידי השיקופים מהמראות. הבעיה היא שהשיקופים הולכים ומתרחקים ותרומתם הולכת ונחלשת, כך שהאור בסביבת הנר יגדל, אבל להערכתי לא יותר מ-3-4 פעמים מעוצמתו המקורית.
לזוג קירות נוסף יש פוטנציאל להגדיל עוצמת האור בסביבת הנר בצורה דומה. הוספת זוג מראות נוסף לא תתרום עוצמת אור משמעותית.
הבעיה היא שבין שתי המראות יש נקודות שהאור מתחזק (התאבכות בונה) ונקודות שהאור נחלש (התאבכות הורסת) וכל סטיה קטנה יכולה לגרום למעבר מנק' התאבכות בונה להתאבכות הורסת.
בעיה נוספת היא כיצד לאסוף את כל האנרגיה הזו ולהפוך אותה לאנרגיה חשמלית. הדבר בדרך כלל נעשה בעזרת תא פוטואלקטרי שהנצילות שלו נמוכה, דבר שהופך את כל התהליך ללא משתלם.
לסיכום הרעיון בסדר, אבל המימוש שלו כנראה בעייתי.
פרופ' ראובן שביט
הנדסת חשמל
אוניברסיטת בן גוריון