header
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
קידומדע - לשאול הכל!

מאגר השאלות והתשובות | קידומדע - לשאול הכל!

ההבדל בין דנ"א לרנ"א
25/11/2019
בדנ"א יש ארבעה סוגי נוקליאוטידים: אדנין (A), גואנין (G), תימין (T) וציטוזין (C). וברנ"א יש כמעט אותם סוגים: אדנין (A), ציטוזין (C), וגואנין (G), ואורציל (U). השאלה שלי היא, מדוע ברנ"א יש את הנוקליאוטיד אורציל, ובדנ"א יש את הנוקליאוטיד תימין? כיצד השינוי הזה משפיע על תהליך תעתוק הדנ"א? הרי האורציל והתימין יוצרים קשרי מימן עם אותו נוליאוטיד - ציטוזין. ובנוסף, המבנה הכימי שלהם מאוד דומה. אשמח להבהרת הנקודה, תודה מראש.

אלעזר שלום

מצורפים קישורים עם מידע מהימן שעונים על שאלתך: 

https://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/chemistry/rna-%D7%95-dna
 

בשער ברשת
פרוייקט שאלות למומחים
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל


השאלה נענתה על ידי:
אחר בשער ברשת
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל

הנה תשובתי לשאלתו של אלעזר:

=================================

השאלה ראויה וחשובה.

 

מכיוון שמקובל להניח, שרנ"א קדם לדנ"א באבולוציה והיה קיים לפניו כחומצת גרעין יחידה בטבע, השאלה היא, בעצם, מדוע במהלך האבולוציה החליף תימין את האורציל בדנ"א, שהרי נדרשת אנרגיה כדי להפוך אורציל לתימין (ע"י הוספת קבוצת מתיל- ראה את נוסחאות המבנה). מדוע איפוא משקיע התא אנרגיה בהפיכת אורציל לתימין לצורך סינתיזת דנ"א, כאשר מבחינה אנרגטית ברירת המחדל היא לכאורה, לעשות שימוש באורציל, כמות שהוא.

 

יש לכך מספר תשובות.

 

נוכחות קבוצת המתיל בבסיס התימין מגנה על הדנ"א, משום שהיא הופכת אותו לנגיש פחות לנוקליאזות – אנזימים המפרקים חומצות גרעין. הדנ"א הינו מולקולה יציבה האמורה להיות מוגנת ככל שניתן, ואילו הרנ"א הוא קצר חיים, ובמקום מולקולת רנ"א הנעלמת יבואו אחרות, ולכן מושע פחות מאמץ בהגנתו.

 

סיבה חשובה נוספת היא, שהוספת המתיל, שהוא קבוצה הידרופובית, משפרת את דיוק הזיווג של תימין עם אדנין, החשוב ביותר לשמירת יציבות הדנ"א ולמניעת מוטציות. כלומר, תימין מטבע מבנהו מקפיד יותר להיות מזווג עם אדנין,  מאשר אורציל. ולכן, כאשר נכנס או נוצר אורציל בדנ"א (הדבר קורה!) הוא אמנם עדיין מעדיף זיווג עם אדנין, אך הוא פחות בררני מתימין ויכול להיות מזווג גם לבסיסים אחרים, והדבר כמובן יגרום למוטציות. לפיכך, עדיף שיהיה בדנ"א בסיס כמו תימין, ולא אורציל.

 

חשוב לציין, כי אורציל עלול להיווצר בדנ"א באורח ספונטני, כשאינו מוכפל. הדבר נגרם עקב דה-אמינציה (הסרת קבוצת האמין) מבסיס הציטוזין (ראה את נוסחאות המבנה).

כידוע, ציטוזין מזווג לגואנין בגדיל הנגדי. אבל אם יווצר ממנו אורציל, האורציל יעבור זיווג בהעדפה לאדנין, ויגרום בכך לכניסת אדנין בעת הכפלת הדנ"א. במחזור ההכפלה הבא, ייכנס תימין מול אותו אדנין. מה קיבלנו, לבסוף? במקום שהיה בו  GC  יש עתה AT, כלומר – שינוי רצף, שעלול להיות לא רצוי (מוטציה).

 

אכן, קיים מנגנון הגנה פעיל מאוד, המסלק מהדנ"א אורציל הנכנס בשגגה לדנ"א בעת הכפלתו, או נוצר בדנ"א באורח ספונטני כתוצאה מדה-אמינציה של ציטוזין. בשני המקרים, מגיעה למקום במהירות מערכת תיקון אנזימטית המסלקת מייד את האורציל מהדנ"א. האנזים הפותח תהליך זה קרוי uracil-DNA-glycosylase.

===========================================================

בברכה,

 

יוסי שילה


 

פרופ' יוסי שילה
גניטיקה מולקולרית וביוכימיה
אוניברסיטת תל אביב


השאלה נענתה על ידי:
פרופ' יוסי שילה
אוניברסיטת תל אביב