שלום רב,
ההבדל בין סוגי הקרינה הוא בסוג החלקיק הנפלט. קרינת אלפא היא של חלקיקים המורכבים משני פרוטונים ושני נייטרונים (בדומה לגרעין אטום ההליום). חלקיקי בטא הם אלקטרונים (בקרינת בטא מינוס) או פוזיטרונים (בקרינת בטא פלוס), וחלקיקי גמא הם פוטונים בתדירות גבוהה. בהתאמה, יש הבדל באינטרקציה עם גוף האדם. למשל, קרינת אלפא איננה חודרת לתוך הגוף יותר מאשר עשרות מיקרונים, ואילו קרינת גמא מסוגלת לעבור מצד אחד של הגוף לצד השני. כל סוגי הקרינה המיננת מסוכנים לגוף האדם, אך חלקיקי אלפא גורמים לנזק רב יותר (ליחידת אנרגיה הנספגת בגוף) בהשוואה לחלקיקי גמא.
בברכה,
פרופ' אלי איזנברג
ביה"ס לפיזיקה ואסטרונומיה
אוניברסיטת תל אביב
ההבדל בין סוגי הקרינה הוא בסוג החלקיק הנפלט. קרינת אלפא היא של חלקיקים המורכבים משני פרוטונים ושני נייטרונים (בדומה לגרעין אטום ההליום). חלקיקי בטא הם אלקטרונים (בקרינת בטא מינוס) או פוזיטרונים (בקרינת בטא פלוס), וחלקיקי גמא הם פוטונים בתדירות גבוהה. בהתאמה, יש הבדל באינטרקציה עם גוף האדם. למשל, קרינת אלפא איננה חודרת לתוך הגוף יותר מאשר עשרות מיקרונים, ואילו קרינת גמא מסוגלת לעבור מצד אחד של הגוף לצד השני. כל סוגי הקרינה המיננת מסוכנים לגוף האדם, אך חלקיקי אלפא גורמים לנזק רב יותר (ליחידת אנרגיה הנספגת בגוף) בהשוואה לחלקיקי גמא.
