המצב מורכב יותר ואינו תלוי רק בכמות האנזים ארומטאז בתלות פשוטה בטמפ'.
למשל יש מינים של שממיות ושל תנינים, שבטמפ' נמוכה וגם בגבוהה יש נטיה להתפתחות נקבות, ורק בטמפ' ביניים יש נטיה להתפתחות זכרים. לדוגמה:
Lang, J., & Andrews, H. (1994). Temperature‐dependent sex determination in crocodilians. Journal of Experimental Zoology, 270, 28-44. https://doi.org/10.1002/JEZ.1402700105.
בחלק מהזוחלים עם קביעת מין התלויה בטמפרטורה (TSD), קביעת המין עשויה להכיל מסלולים ומנגנונים מרובים שאינם מוגבלים רק לארומטאז ולפעילות הורמונים. בעוד שארומטאז וההפקת אסטרוגן משחקים תפקיד חשוב בקביעת מין במינים מסוימים עם TSD, קיימים גם גנים הרגישים לטמפרטורה שעשויים להשפיע על קביעת מין דרך מסלולים נפרדים. גנים אלו עשויים בתלות עם הטמפרטורה, להנחות את ביטויי הגנים, למשל באמצעות מתילציה ושפעול גנים במצבים שונים, והם עשויים לתרום לקביעת המין. לעיתים יש עירוב של מנגנון שכולל כמות גנים מסויימת שתורמת לקביעת הזוויג, אך בכל זאת מעורבת שם גם הטמפרטורה ב TSD.
Tang, W., Mu, Y., Valenzuela, N., & Du, W. (2017). Effects of Incubation Temperature on the Expression of Sex-Related Genes in the Chinese Pond Turtle, Mauremys reevesii. Sexual Development, 11, 307 - 319. https://doi.org/10.1159/000479360.
יש עוד הרבה חוסר בהירות בקביעת הזוויג על ידי טמפ'. עם זאת, הנקודה החשובה היא שמשערים שהשונות שנוצרת במספר הזכרים והנקבות ניתנת לשליטה על ידי הנקבה, בעת שהיא בוחרת את מקום הדגרת הביצים, וכך היא יכולה להשפיע על יחס הזוויגים של צאצאיה. כך למשל נקבות שנחשפו להרבה נקבות מסביבן "כדאי" להטיל ביצים שיתפתחו יותר לזכרים, שהצלחתם הרבייתית תהיה גבוה בתנאים הללו, ואם לנקבה יש מנגנון שמאפשר לה לשחק עם יחס הזוייגים של ביציה, היא יכולה להשיג יתרון.