התשובה להלן ניתנה ע"י פרופסור דוד אסף, החוג להיסטוריה של עם ישראל, אוניברסיטת תל-אביב.
זו שאלה שדורשת יותר ממענה קצר, ובכל זאת כמה נקודות. הרבי מליובאוויטש איננו שליט"א [שיחיה לאורך ימים טובים וארוכים], כפי שניסח זאת השואל. העובדה הביולוגית החד-משמעית היא שהרב מנחם מנדל שניאורסון, המכונה הרבי מליובאוויץ', מת בשנת 1994 לאחר שנתיים שבהן לקה בשבץ מוחי ובקושי תפקד. מי שמכנה אותו היום – כ-125 שנה לאחר שנולד ויותר משלושים שנה לאחר שמת – בכינוי שליט"א, מעיד על עצמו שאינו מאמין בעובדות החיים והמוות. למיטב ידיעתי אין בכתביו או בדבריו של הרבי עצמו שום דבר מפורש המעיד על כך שראה את עצמו כמשיח. יש דברים רבים שניתנים בדיעבד להתפרש כאמירות משיחיות (למשל, שבימי מחלתו, כאשר החסידים שרו לו 'יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח' והוא לא מחה בידם, ויש אומרים שאף עודד שירה זו), או כמסמנות איזה שהיא תודעה כזו (למשל, שלא דאג להכין יורש למרות שידע היטב כי אין לו צאצאים שיוכלו להמשיך את השושלת). עובדה חד משמעית נוספת: אחרי מותו של הרבי התפלגה חסידות חב"ד – אם לא להלכה אז למעשה – בין 'המשיחיסטים', המאמינים במשיחיותו של הרבי ומקצתם אף חושבים שלא מת והוא 'עדיין איתנו', לבין ה'אנטי-משיחיסטים', הכופרים בכך. שתי הקבוצות הללו נבדלות זו מזו בהשקפת העולם החסידית וגם בחיי היום-יום. רובם המכריע של ותיקי וחשובי החסידים בחב"ד נחשבים ל'אנטי משיחיסטים'. גם אם לרבי מליובאוויץ הייתה תודעה משיחית מופלגת, הוא אינו הראשון והיחיד בקרב הצדיקים של תנועת החסידות וקדמו לו רבים שראו את עצמם ככאלה (רבי נחמן מברסלב או רבי ישראל מרוז'ין למשל). למושג 'משיח' ו'משיחיות' יש מובנים רבים בתולדות המחשבה היהודית ואף סותרים. השוואת המשיחיות החב"דית לנצרות היא מופרכת; לעומת זאת, השוואתה למשיחיות שקר בהיסטוריה היהודית יש לה על מה להישען (השווה למשל למאמיני שבתי צבי שהמשיכו להאמין במשיחיותו גם אחרי שהתאסלם).
