"נשימה תאית", זה נושא אחר. השאלה היא מה מצב הרקמות, האם הן מקבלות מספיק חמצן. למשל, נשימה תאית בעת מאמץ ממושך (ריצת מרתון) לא מספיקה, כי כל החמצן הולך לצורך מיידי, והתא אינו מסוגל להשתמש בו מיידית, התוצאה היא פעולה ללא חמצן, שמביאה להצטברות של חומצת חלב, דבר שאינו בריא לטווח ארוך, אך ניתן לתיקון מהיר במנוחה, למעט בחולי סוכרת (סיפור אחר...).
הקומפנסציה של הנימה המהירה יותר בחולי ציסטיק פיברוזיס מספיקה על מנת לא לפגוע בנשימה התאית.
בברכה,
פרופ' מיכאל אלקן
רפואה
אוניברסיטת בן גוריון
