header
בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
קידומדע - לשאול הכל!

מאגר השאלות והתשובות | קידומדע - לשאול הכל!

הולכה עצבית
27/06/2012
אשמח אם תוכלו לענות לי על השאלה :

אם מוסיפים תרכובת שחוסמת את זרימת יוני הנתרן דרך קרום התא, לפני שמגרים אותו בנקודה את האקסון, האם בנקודה רחוקה יותר וקרובה לסינפסה הבאה ייקלטו אותות באלקטרודות רישום .מדוע ?

האם מדובר בתעלות נתרן הנסגרות ואינן מאפשרות את הדפלוריזציה או שמא מדובר במשאבות נתרן אשלגן שמונעות קיטוב. או האם ישנה, בכל זאת, הולכה עצבית על בסיס "הכול או לא כלום" והולכה פאסיבית .

תודה רבה ,

יהושוע

הולכה לאורך אקסון בדרך כלל לא יכולה "לקפוץ" על חלק ממנו, בגלל האופן שבו מתקדם פוטנציאל הפעולה. כדי להתקדם, זרמים מהמקום שבו כבר יש
פוטנציאל פעולה טוענים את קרום התא ומעלים את הפוטנציאל שלו בנקודה מעט רחוקה יותר. כאשר זו מגיעה לסף, יפרוץ בה פוטנציאל פעולה, וכן הלאה. לצורך פריצת פוטנציאל פעולה, יש צורך בזרמי נתרן. לכן אם נחסום זרמי נתרן בחלק של האקסון, פוטנציאל הפעולה לא יוכל להתקדם מעבר לנקודת החסימה
.

ישנם בכל זאת מצבים שבהם פוטנציאל הפעולה יכול לקפוץ מעט. זה מה שקורה באקסונים עטופי מיאלין - פוטנציאל הפעולה קופץ כמ"מ בפעם, וקורה רק במקומות מיוחדים לאורך האקסון שבהם אין מיאלין.

השאלה אם כן אינה מוגדרת היטב. אני מנחש שהתשובה הנדרשת הינה שלא יראו אותות חשמליים מעבר לנקודת החסימה. יחד עם זאת, צריך להגדיר יותר טוב מה הכוונה בנקודה על האקסון, האם החסימה הינה על האקסון או באזור גוף התא (ואז גירוי של האקסון עצמו כן יכול להביא להתפשטות של פוטנציאל הפעולה) וכן הלאה.

לחלק השני של השאלה: הכוונה היא מן הסתם לתעלות נתרן תלויות מתח. משאבות נתרן-אשלגן הינן יצור אחר, והחסימה שלהן לא מונעת באופן ישיר התפשטות של פוטנציאל פעולה.

בברכה,

אלי נלקן

פרופ' ישראל נלקן
נירוביולוגיה/המכון למדעי החיים
האוניברסיטה העברית


השאלה נענתה על ידי:
פרופ' ישראל נלקן
האוניברסיטה העברית