הולכה לאורך אקסון בדרך כלל לא יכולה "לקפוץ" על חלק ממנו, בגלל האופן שבו מתקדם פוטנציאל הפעולה. כדי להתקדם, זרמים מהמקום שבו כבר יש
פוטנציאל פעולה טוענים את קרום התא ומעלים את הפוטנציאל שלו בנקודה מעט רחוקה יותר. כאשר זו מגיעה לסף, יפרוץ בה פוטנציאל פעולה, וכן הלאה. לצורך פריצת פוטנציאל פעולה, יש צורך בזרמי נתרן. לכן אם נחסום זרמי נתרן בחלק של האקסון, פוטנציאל הפעולה לא יוכל להתקדם מעבר לנקודת החסימה.
ישנם בכל זאת מצבים שבהם פוטנציאל הפעולה יכול לקפוץ מעט. זה מה שקורה באקסונים עטופי מיאלין - פוטנציאל הפעולה קופץ כמ"מ בפעם, וקורה רק במקומות מיוחדים לאורך האקסון שבהם אין מיאלין.
השאלה אם כן אינה מוגדרת היטב. אני מנחש שהתשובה הנדרשת הינה שלא יראו אותות חשמליים מעבר לנקודת החסימה. יחד עם זאת, צריך להגדיר יותר טוב מה הכוונה בנקודה על האקסון, האם החסימה הינה על האקסון או באזור גוף התא (ואז גירוי של האקסון עצמו כן יכול להביא להתפשטות של פוטנציאל הפעולה) וכן הלאה.
לחלק השני של השאלה: הכוונה היא מן הסתם לתעלות נתרן תלויות מתח. משאבות נתרן-אשלגן הינן יצור אחר, והחסימה שלהן לא מונעת באופן ישיר התפשטות של פוטנציאל פעולה.
בברכה,
אלי נלקן
פרופ' ישראל נלקן
נירוביולוגיה/המכון למדעי החיים
האוניברסיטה העברית
