שלום,
יון הפלואוריד הוא בעל אלקטרו-שליליות מאד גבוהה. בשן וכן בעצם הוא מגיב עם יוני OH (הידרוקסיל) ליצור HF. היון שלו הוא F- והוא גורם מחמצן חזק ביותר. למעשה הוא יגיב עם כל מי שיחזר אותו, למשל H+, Ca2+ כפי שקורה בשתי התגובות שתיארת.
מבחינת בריאות השיניים, עודף פלואור מזיק במספר רמות:
1. במיוחד בתצורתו HF הינו בעל חדירות גבוהה מאד – חודר בקלות ממברנות תאים ומשבש פעילויות תאיות, במיוחד כאילו הקשורות לשינוע והפרשת חלבונים ומולקולות אחרות – מה שמאפיין מאד את תהליך הנחת הזגוגית (אמאיל) בשן. הזגוגית מורכת ברובה ממינרל הידרוקסיאפטיט המופרש מתאים מיוחדים הנקראים אמלובלסטים. פעילות ההפרשה נפגעת מאד, ומכאן גם תכונות החוזק של האמאיל.
2. ריכוז פלואור גבוה יכול גם לקשור סידן, ובכך ינטרל את הסידן ואת היכולת שלו להיטמע בגבישי הידרוקסי-אפטיט. התגובה עם הסידן היא מה שמתואר בתגובה השנייה שהצגת, במקרה זה על קליפת הביצים.
3. הפלואור פוגע בפעילות אנזימים המפרקים חלבונים שקיימים בזגוגית הצעירה, ובאופן נורמלי מפורקים ומוחלפים על ידי הידרוקסיאפטיט. כאשר אין פרוק החלבונים – אין אפשרות לגיבוש הידרוקסי-אפטיט והתוצאה הינה זגוגית חלשה ושברירית.
אני מקווה שעזרתי,
בברכה,
טלי
ד"ר טל בורשטין-כהן
פקולטה לרפואת שיניים
האוניברסיטה העברית
