מאגר השאלות והתשובות | קידומדע - לשאול הכל!

במסגרת עבודת ביוחקר בו הושוו שני צמחים : יהודי נודד ואחירנטוס היה קושי במציאת מידע על הצמח אחירנטוס. אשמח למידע על הצמח ועל סוגי הכרומופלאסטים המצויים בו. מהתבוננות בתכשיר מיקרוסקופי באפידרמיס של עלה מכל אחד מבין הצמחים ניתן לראות את העובדות הבאות:
1. ביהודי הנודד ישנן כ 20 פיוניות (בממוצע) גדולות בשדה הראיה וישנם כלורופלאסטים בתאי הסגירה של הפיונית ובתאי האפידרמיס.
2. בצמח אחירנטוס ישנן כ 200 פיוניות (בממוצע) קטנות מאוד בשדה הראיה. כרבע מגודלן של הפיוניות ביהודי הנודד. עם זאת, לא ניראים כלורופלאסטים, אלה כרומופלאסטים בגוון בורדו.
בשאלת מחקר שערכה השוואה בין קצב הפוטוסינטזה של שני צמחים אלו בכמות אור משתנה (אור מלא, אור חלקי בשתי דרגות ובחושך) ניתן לראות כי בצמח יהודי הנודד קצב הפוטו' היה גבוה יותר. כביכול שטח פנים גדול ביחס לנפח של פיוניות היה צריך להשפיע על תוצאות המחקר (שבו העלים היו בתמיסת נתרן ביקרבונט אופטימאלי), עם זאת, ידוע לנו שישנם גורמים נוספים שמשפיעים על קצב הפוטו'.
לכן ברצוני להבין אילו סוגי כרומופלאסטים מצויים באחירנטוס? והאם קליטת אורכי הגל המסוימים בהם מגבירה את קצב הפוטו'?

שלום רב,

בכל הצמחים, גם באלה שנראים אדומים מצד אחד או משני הצדדים, הפוטוסינתיזה מתבצעת בכלורופלסטים ירוקים (מכילי כלורופיל) שנמצאים בתאי המזופיל.

לכלורופלסטים שבפיוניות אין חשיבות רבה בביצוע הפוטוסינתיזה למרות שהם אולי שותפים בתהליך פתיחת הפיוניות.

בהשוואה בין מינים שונים יש גורמים רבים שאחראים להבדלים בקצבי פוטוסינתיזה בנוסף להתנגדות הפיוניות, ביניהם ריכוזי הפיגמנטים, מבנה העלה, פעילות אנזימתית וכו'.

התנגדות הפיוניות עצמה נקבעת ע"י שילוב של מספר הפיוניות, גודלן ומידת הפתיחה שלהן, כך שלא פשוט לקבוע לפי התבוננות במיקרוסקופ מי היה צריך לבצע פוטוסינתיזה  בקצב מהיר יותר.

למרות שקל יותר למדוד את קצב הפוטוסינתיזה בעלים ששרויים בתמיסה, זה הרי לא מצבם הטבעי של צמחי יבשה אלה. מדידה ריאלית יותר צריכה להתבצע כשעלים באוויר, אך היא דורשת מכשור יקר ומסובך.

פרופ' עמרם אשל
מדעי הצמח
אוניברסיטת תל אביב