שאלה מעולה!
כאשר הכינו את הכבשה דולי (הכבשה המשובטת הראשונה) לקחו תא סומאטי (תא רגיל, על פי רוב מרירית הפה) הוציאו ממנו את הגרעין (ז"א הדנ"א) והשתילו אותו לתוך ביצית שהסירו ממנה את הגרעין. זרם חשמלי חלש דימה את ההפריה, ולאחר השתלה ברחם של כיבשה אחרת נולדה דולי.
זאת אומרת: הדנ"א שהגיע מתא ממיין מסוגל לאפשר יצירה של תא מולטי-פוטנטי – תא שממנו יוצרו כול הרקמות וסוגי התאים של יצור שלם.
היום ניתן לקחת תא ממיין ולאחר החדרה של שלושה פקטורי שיעתוק (חלבונים שגורמים להפעלה או כיבוי של ביטוי גנים מסוימים) להחזיר אותו למצב של תא גזע (תא לא ממיין).
אז לשאלה האם ניתן לקחת גרעין מתא אחד ולהחדיר אותו לתא ללא גרעין שהגיע מרקמה שניה, והתא הזה ישמור על התפקוד של הרקמה השנייה – להערכתי לא.
כי בתהליך ההתמיינות לתאי רקמה מסוימת יש שינויים אפיגנטים (שינויים שאינם ברצף הנוקלאוטידים, כמו מתילציה של הדנ"א) שייחודיים לכול רקמה ורקמה. השינויים האלה גורמים לפקטורי שיעתוק להתבטא בצורה ייחודית לכול סוג תא.
אז מה שאתם מציעים הוא מעניין ושווה ניסוי מעבדתי.
פרופ' גיל אסט
המחלקה גנטיקה מולקולארית של האדם וביוכימיה. הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר
אוניברסיטת תל אביב
